<h1>ארחות חיים הלכ' פדיון בכורות סימן ב'</h1>
<h2>דף קכא:</h2>
אין האשה חייבת לפדות את בנה (אבל אם) עבר האב ולא פדאו לכשיגדל יפדה את עצמו. היה הוא לפדות ובנו לפדות יפדה עצמו תחלה ואחר כך יפדה את בנו ואם אין לו פדיון אלא אחד יפדה את עצמו. והפודה את עצמו יברך בא"י אמ"ה אקב"ו על פדיון הבכור ושהחיינו. והפודה את בנו מברך אקב"ו על פדיון הבן ושהחיינו. ואחר כך נותן הפדיון לכהן. ומצוה זו נוהגת בכל מקום ובכל זמן. ופודה את עצמו או את בנו בחמש סלעים בין בכסף בין במטלטלין שהם כ' שקלים. ב"ר אמר הב"ה אתם מכרתם בכורה של רחל בחמש סלעים שהם עשרים כסף. לפיכך יתן כל בכור מכם חמש סלעים.
וסדר הפדיון כך הוא יאמר הכהן לאבי הבכור מה אתה רוצה לעשות. והאב עונה לפדות את בני בכורי. כדכתיב וכל בכור אדם בבניך תפדה. ואחר כך ישאל הכהן לאבי הבכור זה בנך בכורך ויאמר כן. ואחר כך ישאל לאמו זה בנך בכורך שפתח דלתי בטנך או שמא הפלת קודם זה נפל ופתח דלתי בטנך ואין זה בכור והיא עונה זה בני בכורי שפתח דלתי בטני ולא הפלתי קודם זה לא ולד ולא נפל. ואחר כך יאמר הכהן לאבי הבכור תן לי חמש סלעים שנתחייבת ליתן בפדיון בנך מן התורה כדכתיב ולקחת חמשת חמשת שקלים. וכשיתן הכסף לכהן יברך אבי הבכור על פדיון הבן ויקח הכהן את הכסף מידו. ויאמר לאבי הבן במה אתה חפץ בכסף או בבנך ויאמר האב בבני אני חפץ. ויאמר הכהן קבלתי לפדיון בנך ה' סלעים. ויאמר זה תחת זה. זה חלוף זה. ואחר כך יברך האב שהחיינו. וי"א שיעשה שתי הברכות כאחת וכן המנהג. ואחר כך יברך הכהן או אחר על היין ועל ההדס ואשר קדש ואם הכהן אינו יודע לברך יברך אחר. וי"א שאין צריך לשאול לא לאב ולא לאם כי באמת אם אינו בכור לא יפדנו מן הכהן. וגם לא יאמר במה אתה חפץ בבנך או בכסף וגם לא יאמר זה תחת זה עד שיברך אשר קדש. וכן נוהגין גדולים ואנשי מעשה. אלא יתן הכסף לכהן ויברך על פדיון הבן ושהחיינו, ואחר כך יברך הכהן על היין ועל ההדס ואשר קדש. ואחר כך יאמר אי זה חביב לך או במה אתה חפץ וכו'.
